10 סיבות לכך שהקובץ שלכם כבד
משתמשים רבים תוהים לא אחת מדוע הקובץ שברשותם הגיע לנפחים כל כך חריגים, על אף שעל פניו אין סיבה ממשית לכך. לאחר בירור קצר מתברר שהאשמה, ככל הנראה בהם, בהרגלי העבודה השגויים שאימצו לאורך השנים ובמידע שגוי שקיבלו מאחרים. במאמר זה נציג את הסיבות העיקריות למשקל העודף שלכם, כלומר של הקבצים שלכם, נציע שיטות עבודה יעילות לצמצום נפח הקובץ ונציג מספר מאפיינים שסביר שלא הכרתם שהיו חוסכים לכם לא מעט נפח וכאב ראש. מאמר זה מאגד לא מעט טיפים שנאספו בעקבות שאלות שכיחות של גולשי דף הפייסבוק של האתר, מפריך מיתוסים ועושה סדר גם עבור אלה שאינם נבוכים.
ותפעילו את הפקודה Get Info במק, או Properties בחלונות, תגלו שנפח הקובץ קטן משמעותית מהנפח שצויין בחלון Image Size, או בחלונית הקטנה שבקצה חלון התוכנה. נשאלת השאלה- למה ככה להטעות? ובכן אף אחד לא באמת רוצה להכשיל אתכם. כשאתם שומרים קובץ בפורמטים מסויימים הם עוברים קידוד ודחיסה ונפח הקובץ שמתקבל בפועל קטן ממה שצויין בתוכנה. כך שאם תפתחו למשל קובץ בפורמט JPEG בפוטושופ, התוכנה תציג נפח הגדול בפועל פי חמש ויותר מהנפח של הקובץ שמצויין בשולחן העבודה. אגב, הקובץ שלכם עשוי לגזול נפח גדול מהדיסק הקשיח, גם אם בפועל הוא ריק מתוכן, משמע בצבע לבן, או שחור. העניין הוא שלעיתים צריך להכיר פורמט לעומק כדי להבין שעצם השמירה בו מוטעית ביסודה- בכל הנוגע לתמונה מסויימת זו- אך על כך בהמשך. כאמור תמונה שמימדיה גדולים עשוייה לגזול נפח גדול יותר מתמונה זהה במימדים קטנים יותר. במילים אחרות- יותר גדול-יותר כבד...
01 מימדיי הקובץ
ראשית יש לא מעט גורמים המשפיעים על נפח הקובץ. הראשון שבהם הוא מימדיי הקובץ בפיקסלים. ניתן לבחון את מימדיי הקובץ באמצעות הפקודה Image Size מתפריט Image. בראש החלון שנפתח תחת Image Size פוטושופ תציג את נפח הקובץ. אך האמת העגומה היא שנתון זה מתייחס לנפח הקובץ כשכל השכבות משוטחות לשכבה אחת- נתון שפחות מעניין אותנו. אז איך בכל זאת יודעים מה הנפח הכולל של הקובץ? בתחתית הקובץ בפינה השמאלית התחתונה של חלון התוכנה, לצד נתון אחוז התצוגה, תמצאו תפריט ומתוכו תוכלו לבחור ב-Document Sizes. בחירה באפשרות זו תציג שני נתונים: השמאלי מציג את נפח הקובץ כשכל השכבות משוטחות (A) ואילו השמאלי את נפח הקובץ הכולל את כל השכבות במסמך (B). אבל רגע, האם נתון זה מדוייק? ובכן, לא ממש. נתון זה מציג את נפח הקובץ כשהוא פתוח בתוכנה. אם תלחצו עם לחצן ימני בעכבר על הקובץ בשולחן העבודה
02 עומק צבע רחב
פוטושופ מאפשרת להרחיב את טווח הצבעים בקובץ באמצעות הפקודה 16 Bits/Channel מתפריט Image>Mode ואף להרחיבו עד 32 סיביות באמצעות הפקודה 32 Bits/Channel מאותו תפריט. טווח צבעים רחב יותר מאפשר עיבודים נרחבים בתמונה ללא תופעות לוואי הפוגעות באיכות הקובץ כמו פוסטריזציה. העניין הוא שהגדלת טווח הצבעים בקובץ תגדיל משמעותית את נפחו. שימו לב שקבצים שצולמו בפורמט Raw ייפתחו ב-16 סיביות וניתן לראות זאת בכותרת הקובץ. מודל הצבע ועומקו יוצגו מיד לאחר שם הקובץ ואחוז התצוגה (A).
אם אין לכם כוונה לבצע עיבודים נרחבים בקובץ אפשר להפחית את משקלו באמצעות הפקודה 8 Bits/Channel מתפריט Image>Mode.
באחת משלוש האפשרויות הבאות:
Never- פוטושופ לא תשמור עותק משוטח של הקובץ
Always- פוטושופ תשמור תמיד עותק משוטח של הקובץ
Ask- בעת השמירה פוטושופ תציג חלון ובו תשאל אם ברצונכם לשמור אותו עם תאימות מירבית. סימון האפשרות
“Don’t Show Again” בתחתית חלון זה תקבע את הבחירה כהעדפה בחלון ההעדפות (A). הכל טוב ויפה, אבל ראוי לציין שסימון האפשרות לתאימות מירבית תנפח משמעותית את נפח הקובץ (לעיתים אפילו תכפיל את נפחו!). ניתן לבחור באפשרות Ask ובכל שמירה לקבוע אם פוטושופ תשמור עותק משוטח מובנה בקובץ או לא.
זהירות, סימון אפשרות השמירה:
Disable Compression of PSD and PSB תבטל את דחיסת הקובץ בפורמט PSD ו-PSB ותגדיל משמעותית את נפח הקובץ (B).
03 העדפות התוכנה
שמירת קובץ בפורמט PSD, או PSB כותבת לקובץ מאפיינים רבים, חלקם ייחודיים לגירסה בה נשמר הקובץ. אם שמרתם למשל קובץ בו יש ריבוי סגנונות שכבה- תכונה שנוספה בגירסאות הענן, משתמש המחזיק בגירסה מוקדמת של התוכנה (CS6 למשל), לא יוכל לפתוח את הקובץ. על מנת שניתן יהיה לצפות בקובץ גם בגירסאות מוקדמות של התוכנה, ניתן לקבוע לתוכנה בחלון ההעדפות שתשמור גירסה משוטחת של הקובץ בעת השמירה. הגירסה המשוטחת מוטמעת בקובץ ומאפשרת, כאמור, לפתוח את הקובץ בגירסאות מוקדמות יותר של התוכנה. יתרה מזו, אם אתם משתמשים בתוכנת עיבוד תמונה אחרת, למשל לייטרום, סימון אפשרות זו חיוני להמשך עיבוד תמונה מפוטושופ. לסימון אפשרות תאימות זו פתח את העדפות התוכנה (Cmd+K במק, או Ctrl+K בחלונות). בקטגוריה File Handling, בתחתית החלון באפשרות Maximize PSD and PSB File Compatibility ניתן לבחור
04 שכבות וערוצים מיותרים
פוטושופ מאפשרת שמירת שכבות וערוצי אלפא כמעט ללא הגבלה. העניין הוא שהגדלת מספר השכבות וערוצי האלפא עשוייה להגדיל משמעותית את נפח הקובץ. אם יצרתם ערוץ אלפא ולאחר המרתם אותו למסיכה, הרי שאין צורך בו יותר וניתן למוחקו. שכבות שיצרתם ולאחר הסתרתם כי אינן יותר בשימוש ניתן למחוק בקלות על ידי הפעלת הפקודה Delete Hidden Layers מהתפריט הצדדי בחלון השכבות.
05 שימוש יתר בשכבות אובייקט חכם
המרת שכבה אחת או יותר לשכבת אובייקט חכם יוצרת ׳מתחת למכסה המנוע׳ מעל לכל השכבות עותק משוטח שלהן. המשתמש עצמו אינו רואה את השכבה הנ״ל, אך זו מאפשרת לפוטושופ להפעיל פילטרים גם על שכבות מלל ושכבות וקטוריות. אז מה בעצם רע בזה? שימוש בשכבת אובייקט חכם מנפחת את משקל הקובץ. אם אין בכוונתך להפעיל על השכבה פילטרים או לשנות את גודלה באופן משמעותי, או ליצור ממנה עותקים, הרי שאין הרבה ערך להמרתה לשכבת אובייקט חכם. אם אתם מעצבים ל-Web והמרת השכבה לשכבת אובייקט חכם נועדה לאפשר שינוי מימדי השכבה ללא איבוד איכות במשטחי עבודה שונים- הרי שאתם צודקים, אבל עדיין, לא מעט משתמשים ממירים את השכבה במימדי ענק לשכבת אובייקט חכם ללא כל סיבה ומגדילים משמעותית את נפח הקובץ ללא צורך ממשי.
06 הצבת קובץ מקושר במסמך
בגירסאות ה-CS של פוטושופ, הצבת אובייקט במסמך באמצעות הפקודה Place מתפריט File הייתה מטמיעה אותו בקובץ. מגירסה CC2014 ניתן להציב במסמך אובייקט מקושר בדומה לעבודה עם תוכנות אחרות כגון אילוסטרייטור ואינדיזיין.
הפעלת הפקודה Place Embedded תציב במסמך אובייקט מוטמע, בעל דמות של שכבת אובייקט חכם (A), ואילו הפעלת הפקודה Place Linked מתפריט File תציב במסמך אובייקט מקושר, בעל דמות של קישור (B).
עריכת הקובץ המקושר תגרום לעדכונו בקובץ בו הוצב. ניתן להמיר שכבת אובייקט חכם לשכבה מקושרת באמצעות הפקודה Layer>Smart Objects>Convert To Linked, או באמצעות לחיצה עם לחצן ימני בעכבר על השכבה ובחירה בפקודה Convert to Linked מהתפריט הנשלף. בשלב זה ייפתח חלון ובו תתבקשו לבחור במיקום הקובץ המקושר בדיסק הקשיח. מומלץ למקמו בתיקיית הפרוייקט בו שמור הקובץ הראשי. רגע, איך זה קשור לנפח הקובץ? מאחר ושכבות מקושרות מפנות לקבצים מחוץ לקובץ הרי שנפח הקובץ פוחת. אגב, גם שכבות המקושרות לספריות הענן גוזלות פחות נפח משכבות רגילות.
07 שימוש בשכבות מבוססות פיקסלים
פוטושופ מציעה שכבות מילוי וקטוריות וכלי צורה וקטוריים. בניגוד למקובל ולהיגיון שימוש בשכבות אלו דווקא מגדיל משמעותית את נפח הקובץ לעומת שימוש בשכבות מבוססות פיקסלים רגילות. הדברים אמורים כמובן בעת שמירה בפורמטים PSD ו-TIFF התומכות בשכבות. אז נכון ששכבות וקטוריות אמורות לגזול נפח קטן יותר, והן ניתנות לשינוי מימדים ללא איבוד איכות, אבל אם משקל הקובץ הוא קריטי- כדאי לשקול המרת השכבות לשכבות מבוססות פיקסלים. חשוב להדגיש שבייצוא לפורמט SVG נפחן של שכבות וקטוריות עשוי להיות קטן באופן משמעותי משכבות מבוססות פיקסלים.
יעיל וחסכוני יותר מפורמט JPEG. אם יש לכם ספק לאיזה פורמט לייצא את הקובץ, הפעילו את הפקודה Export as מתפריט File>Export ובחלון שנפתח בחרו בפורמט הרצוי (A) ובאיכות הרצוייה (B), הביטו בנפח הקובץ הצפוי (C). כעת נסו פורמט אחר ובחנו מי מהם יעיל יותר. מי שומר על איכות הקובץ ובד בבד מצליח לדחוס אותו באופן יעיל יותר. כדאי לפני כן להכיר פורמטים, יתרונותיהם, חסרנותיהם וכו׳ במאמר הבא.
08 שמירה בפורמט הנכון
קובץ מרובה שכבות שומרים בפורמט PSD נכון? אז זהו שלא תמיד. במקרים מסויימים לא תהיה ברירה אלא לשמור בפורמט TIFF אם בשל בעיית תאימות לאחור ואם בשל העובדה שפורמט זה מאפשר לשמור קבצים בנפחים גדולים יותר מפורמט PSD ובדחיסה יעילה יותר. דחיסת הקבצים היעילה ביותר היא של פורמט JPEG נכון? גם כאן לא תמיד. בתמונות בהן יש רציפות צבעים על שטחים גדולים פורמט PNG יהיה
אפשרות זו תכלול בקובץ שנשמר רק את הפיקסלים הכלולים במשטחי העבודה. בפועל זה עשוי לחסוך בנפח הקובץ, לעיתים באופן דרמטי, מאחר והקנבס יהיה קטן יותר. שימו לב שאפשרות זו נשמרת עבור כל קובץ בנפרד. משמע, אם ברצונכם לשמור קבצים נוספים כשאפשרות זו מסומנת, יהיה עליכם לפתוח את הקובץ, לסמן אפשרות זו ולשמור את הקובץ (במידה ולא ביצעתם בקובץ שום שינוי מלבד זה, יהיה עליכם להפעיל את הפקודה Save as מתפריט File ו׳לדרוס׳ את קובץ המקור באמצעות קובץ זה). בכל מקרה על מנת לחסוך בנפח הקובץ מומלץ לצופף בין משטחי העבודה ולסדר אותם באופן יעיל.
09 גזירת משטחי העבודה
הוספת משטחי עבודה למסמך כרוכה גם בהגדלת נפח הקובץ. בפועל לא רק שאנו מוסיפים שכבות, אנו מגדילים את שטח הקנבס ולכן נפח הקובץ גדל. על מנת לבחון את גודל הקנבס ניתן להפעיל את הפקודה Canvas Size מתפריט Image. העניין הוא שמסיבות שונות גודל הקנבס לא תמיד ישקף את השטח עליו מונחים משטחי העבודה, משמע, סביר מאוד שמימדי הקנבס יהיו גדולים מדי ולכן ינפחו את משקל הקובץ ללא צורך. אך לא מדובר בגזירה שחייבים לחיות איתה. בחירה בכלי משטח העבודה תציג בסרגל האפשרויות גלגל שיניים שלחיצה עליו תציג מספר אפשרויות המסומנות כברירת מחדל ואפשרות אחת שאיננה מסומנת- Shrinkwrap Canvas on Save.
-
כדי לעשות זאת יש להפעיל את הפקודה Image Size מתפריט Image. בחלון שנפתח משנים בשדה הרוחב או האורך את יחידות המידה לסנטימטרים (A) ומבטלים את הסימון מאפשרות (B) Resample. ביטול הסימון ייאפשר לשנות את ערך הרזולוציה על חשבון הגודל וההיפך, מה שבפועל לא יישנה את מימדיי התמונה- אבל ייאפשר לבדוק אם התמונה ׳איכותית׳ מספיק לצרכים שלנו.
-
כעת יש לקבוע בשדה הרזולוציה (Resolution) את הערך הרצוי (למשל 300) (C).
-
כל שנותר הוא להביט בשדה האורך והרוחב (D) ולקבוע האם במימדים אלו וברזולוציה הנדרשת התמונה מספיק איכותית. לדוגמא, אם אנחנו יודעים שאנו צריכים את התמונה ברוחב של 30 ס״מ ב-300 dpi, קביעת הערך 30 בשדה Width תציג אוטומטית את הרזולוציה הנגזרת מרוחב זה (C). אם התמונה גדולה מדי, אין חובה להקטין אותה. אבל, אם נדרשתם בכל זאת להגדיל את התמונה שברשותכם כדאי לצפות בסרטון הבא שמסביר איך עושים זאת בדרך הנכונה.
-
רגע, ואם אני עובד עם אינדיזיין ואני רוצה לדעת האם התמונה שברשותי איכותית מספיק, בלי לפתוח אותה בפוטושופ?
על כך ניתן לקרוא בטיפ מס׳ 24 במדור השבועי אודות אינדיזיין
10 קללת הרזולוציה
בואו נשים את זה סוף סוף על השולחן, אתם לא באמת יודעים כמה רזולוציה אתם צריכים. אני מניח שחלקכם מגלגל עיניים לאחור וממלמל, מה זאת אומרת כמה- 72 dpi לרשת ו-dpi 300 לדפוס לא? אז ממש לא מדוייק. לא פעם גרפיקאים מגדילים את התמונה שברשותם כדי שזו תגיע לרזולוציה שלדעתם הם צריכים ובפועל רק מנפחים את הקובץ לחינם ותורמים לאנושות עוד כמה דקות מיותרות מזמנם היקר. למספר 300 יש סיבה אחת והיא רשת ההדפסה. זו נמדדת בשורות לאינץ׳ (LPI) והיא בפועל קובעת כמה נקודות הדפסה לאינץ׳ תצטרכו להדפסה באיכות מירבית. הנוסחה מאוד פשוטה- רשת הדפסה כפול 2 = הרזולוציה הנדרשת. מגזינים מודפסים ב-133-150 שורות לאינץ׳ ולכן 150x2 שווים ל-300. לעומת זאת מרבית העיתונים מודפסים ב-85 שורות לאינץ׳ ולכן הרזולוציה הנדרשת היא לא יותר מ-170 DPI. אז רגע לפני שאתם מוסיפים פיקסלים מיותרים לתמונה עצרו רגע וחשבו האם זה הכרחי- לא פעם התשובה היא שלילית. רגע, אם הרזולוציה שלי היא 72 dpi, האם התמונה שלי מתאימה רק לרשת? שוב לא מדוייק, איכות התמונה, בכל הנוגע למימדיה, נקבעת בהתאם למספר הפיקסלים בתמונה. אם הורדתם תמונה מהאינטרנט, או מחלק מהמצלמות הדיגיטליות, סביר שללא קשר למימדיה, הרזולוציה תהיה 72 dpi. אז איך אני יודע אם התמונה שברשותי באיכות מספקת?
בונוס- כלים לדחיסת תמונות
במידה ונפח הקובץ שלכם חורג מהמותר, הפורמט שלו מתאים לשימוש ועברתם על כל הסעיפים במאמר- עדיין ניתן להציל את המצב. רשת האינטרנט מציעה כלים לדחיסת תמונות כדי לחסוך בנפח ובזמן טעינה. חלק מהכלים מבוססי רשת וחלקם ניתנים להורדה כאפליקציות למחשב.
Kraken- שירות מקוון זה מאפשר לגרור לחלון הדפדפן קובץ אחד או יותר ולדחוס אותם באופן משמעותי.
TinyPNG- בדומה ל-Kraken, שירות מקוון זה מאפשר לגרור לחלון הדפדפן קובץ אחד או יותר ולדחוס אותם באופן משמעותי תוך שמירות השקיפות.
TinyJPG- גירסת קובצי ה-JPEG של האתר TinyPNG מציע שירות זהה רק לפורמט הדחיסה הפופולארי.
ImageOptim- תוכנה חינמית זו (למק ולחלונות) מאפשרת לדחוס קבצים ללא איבוד איכות, ועל הדרך להסיר תגיות מידע, הערות ופרופילי צבע מיותרים הגוזלים נפח יקר.