מלאכת עיבוד התמונה נחשבת בעיני רבים כאומנות בפני עצמה. תזרים העבודה וסדר גרירת המכוונים שונה מצלם לצלם, אך עבור חלק מהמשתמשים השאלה הבסיסית החשובה באמת היא ״האם להשאיר את התמונה צבעונית, או להמיר את צבעיה לגווני אפור?״. בימי סרטי הצילום, צלמים היו צריכים לקבל החלטות דומות. העניין הוא שאז, ההחלטה התקבלה עוד לפני שיצאו לצלם. בשלב התכנון היה צורך להחליט באיזה סרט צילום להשתמש, באיזו רגישות ועוד. יתרה מזאת, ברגע שהוחלט על צילום בגווני אפור לא הייתה דרך חזרה… כיום אנו חיים בעידן בו אפשר להחליט על הצד הצבעוני לאחר הצילום. בסדרת מאמרים זו נציג דרכים יצירתיות להמרת צבעי התמונה לגווני אפור, נסביר כיצד לשלוט על אופן ההמרה וכיצד להבליט את הנושא המצולם.
01 רגע לפני - שלב הצילום
אם אתם אוהבים לצלם בגווני אפור, חשוב שתעשו זאת באופן המאפשר לכם עריכה נרחבת בשלב העיבוד. לפני הכל ודאו שאתם מצלמים בפורמט Raw. פורמט זה מאחסן את המידע הגולמי שנלכד בחיישן המצלמה. קובצי Raw מכילים את כמות הפירוט והטווח הדינאמי של הצבעים הגבוה ביותר ולכן מאפשרים גמישות בביצוע עריכות נרחבות בקובץ ללא איבוד איכות. חשוב לא פחות, במידה וצילמתם את התמונות בגווני אפור - תוכלו להתחרט בכל עת ולבחור בלייטרום, או בחלון ה-Camera Raw בפוטושופ בפרופיל צבע צבעוני שישיב את צבעי התמונה המקוריים (הסבר בהמשך).
כדי לצלם בגווני אפור יש לבחור בתפריטי המצלמה בפרופיל צבע (לרוב) בשם Monochrome.
בקנון תפריט זה נקרא Picture Styles, בניקון: Picture Controls, בפוג׳י: Film Simulation, באולימפוס: Image Modes ובסוני: Creative Styles.
02 ההגדרה
לפני הכל, תמונות ״שחור-לבן״ הן בפועל תמונות הכוללות מנעד הנע בין לבן, דרך גוונים שונים של אפור ועד לשחור. תמונות הכוללות צבע נוסף, כדוגמת ספיה, הן יותר בטווח הדואטונים - משמע שני צבעים. לאלו עוד נגיע בהמשך, אבל עוד קודם - איך מחליטים אם להמיר את צבעי התמונה לגווני אפור?
כדי להחליט אם התמונה מתאימה לצבע, או ראוייה להמרה כדאי לשאול את השאלות הבאות:
איזה תפקיד ממלא הצבע בתמונה?
לעיתים העוצמה של התמונה, או הסיפור שהיא מספרת, תלוי בצבע. צבע יכול להבליט את הנושא ולבדל אותו משאר הפרטים. לעיתים צבע הוא הפרט החשוב ביותר, לדוגמא שדה פרחים, או תמונה של קשת ביום מעונן.
האם הצבע מפריע?
מצד שני צבע עלול להוות הסחת דעת - כתמי צבע שבולטים לעין ומסיטים את עיני הצופה מהנושא עשויים לקלקל תמונה בה הנושא המצולם מעניין ואף הקומפוזיציה טובה. במקרים בהם הצבעים דהויים ואינם תורמים לסיפור - המרה לגווני אפור מתבקשת מאחר והיא מסירה מרכיב מיותר.
מה חשוב יותר בתמונה - הצבע או הפרטים?
לעיתים צבע תומך בסיפור ולעיתים הוא העיקר. כשצבע הכרחי להעברת המסר או האווירה - עלינו לבחור בצבע. במידה והפרטים בתמונה חשובים יותר - כדאי לשקול המרה לגווני אפור. למעשה, לעיתים המרה לגווני אפור יכולה להציל תמונה משעממת.
מה הם מוקדי העניין הבולטים בתמונה?
הנושא בתמונה לא חייב להיות בן אדם, בעל חיים או אפילו נוף. לעיתים הרעיון המרכזי בתמונה הוא דווקא תבנית מסוימת, או טקסטורה. במקרה זה המרה לגווני אפור היא רעיון טוב. כשהנושא הצילומי בעל אופי של מרקם שמאלץ את הצופה לדמיין איך יהיה לגעת בו, המרה לגווני אפור תאפשר להדגיש את המרקם, לעיתים אפילו באופן גס כדי להעצים את התחושה.
האם התמונה בעלת ניגודיות גבוהה?
תמונות בהן קיימת ניגודיות גבוהה בין האזורים הבהירים לצללים הן מועמדות טובות להמרה לגווני אפור. תמונות הכוללות צללים מיוחדים, הבדלים משמעותיים בין אזורים בהירים לכהים ייהנו מויתור על צבע. בנוסף, תמונות הכוללות הרבה אזורים בהירים וצללים ומעט גווני ביניים יתאימו.
איזו אוירה אתם מנסים לשדר?
המרת צבעי התמונה לגווני אפור היא פתרון ליצירת דרמה. כשרוצים להעביר אוירה קודרת או מסתורית, למשל, ויתור על הצבעים, והכהייה או הבהרה משמעותית של התמונה עשויים להוות פתרון. אגב, עננות כבדה, גשם, ברקים וכדומה יכולים לתרום לסיפור.
הסעיפים הנ״ל אינם כללים ובטח שלא חוקים, אלא נקודות לשיקול בלבד. אין מניעה, אגב, ליצור עותק של התמונה ולהמירה לגווני אפור - לעיתים קרובות התמונה עובדת היטב הן בצבע והן בגווני אפור. בדוגמא שלפניכם הצבע ממלא מקום חשוב בהעברת המסר אודות התרבות המצולמת ועדיין, מה אהבתם?
03 מערכת אזורי הבהירות של אנסל אדמס
לפני שנציג טכניקות להמרת צבעי התמונה לגווני אפור, ראוי להזכיר שני פורצי דרך חשובים שפיתחו טכניקת צילום לקביעת חשיפה ופיתוח אופטימליים של סרטי צילום. אנסל אדמס ופרד ארצ'ר פיתחו מערכת המספקת לצלמים שיטה להגדרה מדוייקת של הקשר בין האופן שבו הם מדמיינים את נושא הצילום לבין התוצאות הסופיות.
בהגדרה מערכת האזורים (Zone System) היא שיטה שנועדה לתת מענה לבעיות בצילום, למשל האיזון שבין אור וצל ובין שחור ללבן. הרעיון הוא לספק כלי שמאפשר להבחין בין סוגים שונים של אור (למשל, אור הבוקר לעומת אור של בין הערביים) ובין אזורים בהירים מאוד עד לבן מוחלט לאזורים כהים עד שחור מוחלט. לשם כך נבנה סולם עשיר של גוונים של אפור הנעים בין לבן לשחור.
ה-Zone System מבוסס על 11 ערכים מספריים וכן דירוג הגוונים בסולם. ככלל המערכת עוסקת בשליטה בערכי תמונה, ומבטיחה שערכי אור וחושך יוצגו כרצוי. הטווח שבין שחור ללבן מיוצג על ידי אזור בהירות 0 (שחור מוחלט) ועד -X (לבן טהור). הטווח הדינמי הכולל את אזור I עד אזור IX, מייצגות לפי אדמס את הצפיפויות ה"שימושיות" הכהות והבהירות ביותר. טווח אזורי הטקסטורה הכולל אזור II עד אזור VIII מעביר תחושה של מרקם וזיהוי של חומר. בתצלומיו של אדמס ניכרת רגישות יוצאת דופן לאור וצל ובין שחור ללבן. אמנם השיטה התייחסה לעידן האנאלוגי של סרטי צילום, אבל בפועל היא ישימה גם בעידן הדיגיטלי ובמיוחד כשאנחנו ממירים את צבעי התמונה לגווני אפור. יתרונה של השיטה הוא בכך שהיא עוזרת להשיג תוצאות עקביות.
אדמס תיאר את קנה המידה של אזורי הבהירות ואת הקשר שלהם למרכיבים אופייניים של סצינה בדוגמא שלפניכם.
Zone | תיאור |
0 | שחור טהור - ללא פירוט |
I | רוב לשחור - עם טונאליות קלה אך ללא מרקם |
II | מרקם שחור; החלק הכהה ביותר של התמונה שבו נרשמים פרטים קלים |
III | חומרים כהים ממוצעים וערכים נמוכים המציגים מרקם הולם |
IV | עלווה כהה ממוצעת, אבן כהה או צללי נוף |
V | אפור אמצעי - שמי צפון בהירים; עור כהה, עץ בלוי ממוצע |
VI | עור לבן ממוצע; אבן בהירה; צללים על שלג בנופים מוארים בשמש |
VII | עור בהיר מאוד; צללים בשלג עם תאורת צד חריפה |
VIII | הגוון הבהיר ביותר עם מרקם: שלג במרקם |
IX | גוון קל ללא מרקם; שלג בוהק |
X | לבן טהור - מקורות אור והשתקפויות ספקולאריות - לבן נייר, ללא פירוט |
לפרוטוקול, אדאמס ציין שסרטי צילום יכולים לתעד פרטים דרך אזור XII ואף גבוה יותר, אבל קשה מאוד לתרגם את זה לדפוס. אמנם השיטה התייחסה לתצלומים בגווני אפור, אך ניתן ליישם אותה גם על תמונות צבעוניות.
04 המרה חכמה של צבעי התמונה לגווני אפור
אחת הדרכים הקלות והמהירות להמרת צבעי התמונה לגווני אפור היא באמצעות שכבת ההתאמה Gradient Map. התאמה זו ממפה את צבעי התמונה ומאפשרת להחליף אותם בגווני אפור. האזור הבהיר ביותר בתמונה מוחלף בלבן והכהה ביותר מוחלף בשחור - בדיוק כמו ב-Zone Systen של אנסל אדמס. על מנת להשיג שליטה מירבית בהמרה ניתן להוסיף להתאמה זו התאמה נוספת ולתבל בטכניקה נוספת להשגת המרה מושלמת.
ראשית יש ללחוץ על מקש D במקלדת לאיפוס צבעי החזית והרקע.
כעת יש ללחוץ בתחתית חלון השכבות על כפתור הוספת שכבת התאמה או מילוי ומהתפריט הנשלף לבחור ב-Gradient Map. כבר בשלב זה נשיג תוצאה ראוייה בעלת ניגודיות טובה. אבל לא נסתפק בתוצאה זו.
בתחתית חלון Properties בתפריט Method נמצא 5 אפשרויות מעבר (A)- Classic - שתציג מעבר בו החלוקה בין כל אזורי הבהירות שווה. Perceptual- מעבר זה איננו שווה והגוונים הבהירים והכהים מקבלים יותר משקל.
Linear - מעבר זה יציג תוצאה בהירה בשל אופי המעבר הממפה את מרבית אזורי הבהירות בתמונה כבהירים.
Smooth - שיטה זו תציג מעבר חלק הדומה ל-Perceptual אך מעט בהיר ממנו.
Stripes - ניתן להתעלם משיטה זו מאחר ולא נועדה למיפוי צבעים ושייכת למעברי צבע רגילים מפוספסים. הבחירה במעבר תלוייה בתמונה עצמה - לצורך הדוגמא בחרנו ב-Perceptual.
לחיצה על רצועת מעבר הצבעים (B) תפתח את חלון עורך המעברים וכאן- בתחתית החלון ניתן לשלוט ברמת הבהירות והניגודיות בתמונה באמצעות גרירת המכוונים במעבר. גרירת המכוון הימני שמאלה תבהיר את האזורים הבהירים בתמונה (C) וגרירת המכוון השמאלי ימינה תכהה את האזורים הכהים בתמונה (D). כעת ניתן לשלוט על גווני הביניים באמצעות גרירת המעויין שבין המכוונים ימינה להכהייה או שמאלה להבהרתם (E).
05 שיפור התוצאה באמצעות טיפול ברירני - 1
המרת הצבעים לגווני אפור באמצעות ההתאמה Gradient Map לא תמיד תניב תוצאה מושלמת. ניתן לשפר את התוצאה באופן ברירני באמצעות טכניקות שונות. בראשונה שביניהן נבהיר או נכהה אזורים בהתאם לצבעם בתמונה.
יש לסמן את שכבת הרקע בחלון השכבות (A) ולאחר ללחוץ על כפתור הוספת שכבת התאמה או מילוי (B) ולבחור ב-Hue/Saturation.
בחלון ההתאמה יש ללחוץ על כפתור המטרה הממוקם משמאל לתפריט (C) Master. כעת יש ללחוץ על אזור בתמונה שברצונכם להבהיר או להכהות - תפריט הצבעים ישתנה בהתאם לצבע עליו לחצתם (D) - בשלב זה תוכלו לגרור את מכוון Lightness ימינה או שמאלה בהתאם לטעמכם האישי (E). ניתן לחזור על התהליך באזורי צבע שונים בתמונה בהתאם לטעמכם האישי.
רגע, למה דווקא Hue/Saturation? הרי קיימות התאמות שנועדו במיוחד להמרת צבעי התמונה לגווני אפור. ראשית כל השיטות קבילות, אך להתאמה זו אפשרות להגבלה או הרחבת טווח הצבעים בתחתית החלון (F). שנית ניתן לבצע דיוקים נוספים באמצעות המכוונים Hue ו-Saturation. פשוט גררו את המכוונים ובידקו האם השינוי שהתחולל חיובי או שלילי...
06 שיפור התוצאה באמצעות טיפול ברירני - 2
שליטה בבהירות הצבעים באמצעות התאמות כמו Hue/Saturation היא רעיון טוב. אך מה עושים אם קיימים בתמונה אזורים בעלי צבע דומה ועדיין אתם מעוניינים שחלקם יהיו בהירים וחלקם כהים? לצורך זה ניתן לרתום טכניקה פשוטה וקלה שעושה הבדל גדול.
יש ליצור שכבה חדשה ולהחליף את שיטת השילוב שלה בחלון השכבות ל-Soft Light ואת שמה ל-Brighten או ׳הבהרה׳.
כעת יש לבחור בכלי המכחול, באטימות כלי נמוכה (10%-30%) ובצבע חזית לבן ולצבוע אזורים בתמונה שברצונכם להבהיר. במידה ואתם משתמשים בלוח רגיש ללחץ, מומלץ להפחית את ערך הזרימה (Flow) במקום האטימות.
בשלב זה יש ליצור שכבה נפרדת להכהייה, להחליף לה את שיטת השילוב ל-Soft Light ולהעניק לה את השם Darken או ׳הכהייה׳. כעת יש לבחור בצבע חזית שחור ולצבוע את האזורים שברצונכם להכהות.
שימו לב ששיטת השילוב Soft Light מאפשרת להבהיר ולהכהות ועל הדרך להוסיף ניגודיות. ניתן להשתמש גם בשיטות שילוב אחרות כמו Multiply ו-Linear Burn להכהייה ו/או Screen ו-Linear Dodge להבהרה.
שימו לב שבדוגמא השמאלית רמת הכהות של הגמלים והמצולם דומה, בעוד שבדוגמא הימנית פני המצולם הובהרו כדי להבליטו. הכהיית האדמה והשמיים תרמו למשיכות עיני הצופה לנושא.
אחרית דבר
שכבת ההתאמה Gradient Map ממפה את צבעי התמונה לכל אזורי הבהירות על פי אנסל אדמס. כמו בכל שיטה, ההתאמה אינה תחנה אחרונה ומומלץ לאחריה לבצע התאמות מקומיות לשיפור התוצאה. במאמרים הבאים נציג טכניקות נוספות, לא פחות יעילות להשגת תוצאות מעניינות.
Comments